Rosh Hashanah
Daf 9a
משנה: אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא וְהַמַּלְוֶה בָרִיבִּית 9a וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית וַעֲבָדִים. זֶה הַכְּלָל כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין׃
Traduction
Voici les personnes dont le témoignage est récusé: ceux qui jouent aux dés, cuboi ou prêtent à usure, ou qui spéculent sur le vol des pigeons, ou qui font le commerce des produits de la 7e année agraire du repos; ainsi que des esclaves. Voici la règle générale: pour tout témoignage auquel on ne reçoit pas celui d’une femme, on n’admettra pas non plus le leur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו הן הפסולין. לעדות החדש:
המשחק בקוביא. עצמות שמשחקין בהן או במיני פספסין שהן שברי עצים ומשחקין בערבון זה עם זה ומדאורי' לא הוי גזלן אלא שחכמים פסלוהו ומטעמא לפי שאינו מתעסק בישובו של עולם ואסור לו לאדם להתעסק בדברי' כאלו אלא או בתורה ובג''ח או בסחורה ואומנות שיש בהן ישובו של עולם:
והמלוה ברבית. מלוה הבאה ברבית לפי שאחד המלוה ואחד הלוה שניהם פסולין ואם רבית קצוצה היא מה''ת פסולין הן:
ומפריחי יונה. אית דמפרשי מין ממיני שחוק אם תקדים יונך ליוני אתן לך כך וכך ואם יוני תקדים תתן לי ואית דמפרשי שמגדל יונה מלומדת להביא יונים אחרים לבית בעלה בעל כרחן ויש בהן גזל מפני דרכי שלום אבל לא גזל גמור שלא זכה בהן בעל השובך דממילא קאתו ורבו להתם:
וסוחרי שביעית. עושין סחורה בפירות שביעית ורחמנא אמר לכם לאכלה ולא לסחורה ומכל מקום מדאורייתא אינם פסולין משום דלא משמע להו לאינשי דאיכא איסורא בסחורה מכיון דהדר אכלי ליה בקדושת שביעית:
ועבדים. שאינן משוחררין ק''ו מאשה ואף על גב דפסולי עדות מדאורייתא נינהו איצטריך למיתני דלא תימא כיון דלאו מחמת עבירה מיפסלי מתכשרי לעדות החדש מידי דהוה אקרובים לר''ש:
זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה וכו'. לפי שיש עדות שהאשה כשירה כגון להעיד על אשה שמת בעלה להתירה להנשא וכן להעיד על הסוטה שנטמאת שלא תשתה וכן בעגלה ערופה להעיד על ההורג ושלא יהו עורפין. והנך פסולי עדות מן דבריהם נמי כשרים לכל עדות שהאשה כשירה לה אבל בפסולי עדות מן התורה לא הכשירו חכמים לעדות אשה ואע''פ שהכשירו עבד ואשה לעדות אשה והן פסולין מן התורה לשאר עדות התם טעמא אחרינא איכא משום עיגונא וכו' כמפורש בגיטין ובשארי מקומות:
הלכה: אֵילּוּ הֵן הַפְּסוּלִין. הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְייָא. זֶה הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין. אֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין וְאֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְרִימוֹנִים. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיְּשְׁבּוֹר אֶת פְּסֵיפָסָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.
Traduction
En parlant de joueurs de dés (59)''J., (Sanhedrin 3, 5) ( 21a) ; (Shevuot 7, 4) ( 37d).'', on interdit aussi bien les objets (pions) fabriqués spécialement pour le jeu; que le jeu avec des coquilles de noix, ou pelures de grenades (objets non appropriés au jeu). A partir de quand une telle personne sera-t-elle digne de confiance? Lorsqu’elle aura brisé ses jeux et qu’il résulte de l’enquête qu’elle y a complètement renoncé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' המשחק בקוביא זה המשחק בפספסין. תוספתא היא בפ''ה דסנהדרין וגרסי' לכל הסוגיא דהכא בפ''ג דסנהדרין בהלכה ה':
בקליפי אגוזים וכו'. אע''פ שאינן עשוים לכך:
משישבור את פספסיו ויבדק. שלא יעשה עוד ויחזור בו חזרה גמורה דאפי' בחנם לא עבדי:
מַלְוֶה בָרִבִּית. זֶה שֶׁהוּא מַלְוֶה בָרִיבִּית. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתָם. מִשֶּׁיִּקְרַע אֶת שְׁטָרוֹתָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.
Traduction
A partir de quand le prêteur à usure regagne-t-il la confiance? Lorsqu’il aura déchiré les contrats de prêts signés onéreusement, et qu’après enquête faite on voit qu’il a complètement renoncé à de tels prêts (même à l’égard des étrangers).
Pnei Moshe non traduit
משיקרע את שטרותיו ויבדק. אם חוזר בו חזרה גמורה דאפי' לנכרים לא מוזפי ברבית:
מַפְרִיחֵי יוֹנִים. זֶה שֶׁהוּא מַמְרֶה יוֹנִים. אֶחָד מַמְרֶה יוֹנִים וְאֶחָד מַמְרֶה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיִּשְׁבּוֹר אֶת פְּגִימָיו וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.
Traduction
On nomme ''faisant voltiger les pigeons'' celui qui les incite à la lutte, qu’il s’agisse de pigeons, ou de toute autre espèce du règne animal, soit bête, soit oiseau: il reconquiert la confiance, lorsqu’il brise les planchettes ayant servi à exercer ces animaux, et qu’il a démontré avoir complètement renoncé à cet exercice.
Pnei Moshe non traduit
ממרה יונים. כדפרישית במתני' משישבור את פגימיו. הן הדפין שמזרז אותן בהן:
חזרה גמורה. להאי לישנא דמין שחוק הוא הויא חזרה גמורה דאפי' בחנם לא עבד. ולאידך לישנא דגזל הוא וכדפרישית במתני' מקבלי עלייהו דאפי' במדבר לא עבדי:
סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. זֶה תַגָּר שְׁבִיעִית. אֵי זֶהוּ סוֹחֵר שְׁבִיעִית. זֶה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּבָטֵל כָּל שְׁנֵי שָׁבוּעַ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה שְׁבִיעִית הִתְחִיל מְפַשֵּׁיט יָדָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת עֲבֵירָה. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אֲחֶרֶת וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁתֵּי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. חֲזִירַת מָמוֹן לֹא חֲזִירַת דְּבָרִים. וְיֹאמַר. הֵא לָכֶם מָאתַיִם זוּז וְחִלְּקוּם לָעֲנִייִם מַה שֶׁנִּשְׂתַּכַּרְתִּי מִפֵּירת עֲבֵירָה. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִים וְהַחַמְסָנִים וְהַגַּזְלָנִים וְכָל הַחֲשׁוּדִין עַל הַמָּמוֹן עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וּבִלְבַד בְּרוֹעִים בְּהֵמָה דַקָּה.
Traduction
On accuse un commerçant de trafiquer des produits de la 7e année de repos, ou spéculer de ces denrées, si quelqu’un n’ayant rien fait pendant les autres années agraires, se met au travail dès le commencement de l’année du repos et trafique des fruits interdits (60)1, (Sheviit 7, 5) .; il reconquiert la confiance lorsqu’au retour de la 7e année de repos d’un nouvelle période, il ne se livre pas à ce trafic, et que l’examen démontre qu’il y a tout-à-fait renoncé. R. Yossé a enseigné qu’il faut au préalable laisser s’écouler deux fois la 7e année de repos. On a enseigné au nom de R. Nehemie qu’il ne suffit pas d’y avoir renoncé en parole, mais il faudra restituer aussi l’argent recueilli de ce trafic, en disant p. ex.: Voici les 200 zouz mal gagnés, à distribuer aux pauvres. Aux gens précités l’on ajoute les pasteurs, ceux qui achètent avec violence (vous forcent de livrer les denrées, tout en payant), les voleurs, enfin tous ceux qui sont soupçonnés de malversations d’argent; leur attestation n’est pas reçue. Selon R. Abahou, les pasteurs dont il s’agit là sont ceux qui gardent du menu bétail (paissant parfois sur le bien d’autrui), non du gros bétail.
Pnei Moshe non traduit
זה תגר שביעית. שנישא ונותן בפירות שביעית:
ואיזהו סוחר שביעית. כלומר ובאיזה סוחר שביעית אמרו זה שהוא יושב בטל וכו' לזה הוא שקראו תגר שביעית ולפיכך חזרתי ושיהא מקבלין אותו משתגיע שביעית אחרת ויבדק שחוזר חזרה גמורה שאינו נושא ונותן בפירות שביעית לגמרי ולא מהני חזרת ממון שבין שביעית לשביעית לענין שיבדק בזה:
תני ר' יוסי אומר ב' שביעיות. צריך שיעברו ויבדק בהן:
חזרת ממון. צריך ג''כ ולא חזירת דברים בלבד אלא שאמר הא לכם וכו':
והחמסנים. דיהבי דמי בעל כרחן דבעלים ופסלינהו רבנן:
והגזלנים. לאו גזלנים ממש דפסולין מן התורה הן אלא בהני דאית בהו גזל מפני דרכי שלום כגון מציאות חרש שוטה וקטן וכיוצא בהן:
ובלבד ברועים בהמה דקה. רועים שאמרו בבהמה דקה אמרו לפי שהן עשויין להשתמש ורצים לשדות אחרות אבל גסה אפשר לשומרה:
Rosh Hashanah
Daf 9b
משנה: מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר אֲפִילּוּ בַמִּיטָּה. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִין בְּיָדָן מַקְּלוֹת. וְאִם הָ‍ֽיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה לוֹקְחִין בְּיָדָן מְזוֹנוֹת שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵ֖י קוֹדֶשׁ.
Traduction
Si quelqu’un ayant vu la nouvelle lune est incapable de marcher (pour se rendre au tribunal), on devra l’amener à dos d’âne (même au jour du Shabat), et au besoin le transporter sur un lit (66)J., (Shabat 10, 5) .. S’il faut craindre les embuscades des voleurs, on se munira de bâtons (malgré l’interdit du transport). Si le chemin est long, on emportera des vivres; car au besoin, pour une marche durant jusqu’à une journée complète avec la nuit, on transgresse le repos shabatique, afin d’aller attester la vue de la nouvelle lune, comme il est dit (Lv 23, 4): Voici les fêtes de l’Eternel, les appellations saintes (toute fête déterminée justifie la transgression du Shabat).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שראה את החדש ואינו יכול להלך. שהוא חולה וכיוצא בו:
מרכיבין אותו על החמור. אף בשבת ולא עוד אלא שנושאין אותו אפילו במטה דאע''ג דחולה ככפות דמי יחייב על המטה אפ''ה לעדות החדש שרי:
אם צודה להם. שיש אורב ומלשון ואתה צידה את נפשי לקחתה:
והבייתוסים. והכותים היו עורבים להם לעכבם כדי להטעות החכמים:
שעל מהלך לילה ויום וכו'. אבל אם היה יותר על כך אין מחללין לפי שאין עדותן אחר ל' יום מועלת שכבר נתעבר החדש:
שנאמר אלה מועדי ה' וגו'. ור''ח איקרי מועד וכל מקום שנאמר מועד במועדו דוחה את השבת:
הלכה: אָמַר רִבִּי יִצְחָק. דִּיבְּרָה תוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן. וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ. כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִים בְּיָדָן מַקְּלוֹת.
Traduction
R. Isaac dit (67)Cf. Maguid, an. 3, p. 20, sur la casuist. de Raschba, n° 523.: comme la loi a employé toutes sortes de tours de phrase (dans un sens détourné), la Mishna l’emploie parfois. Ainsi, par exemple il est dit (Gn 24, 21): Et cet homme était étonné d’elle; et la Mishna dit (68)(Terumot 10, 8) .: ''Si dans une tonne de poisson pur il y a une contenance de 2 saas, etc.'' De même ici, on emploie une expression impropre pour dire qu’en cas de crainte d’embuscade on se munira de bâtons.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דברה התורה בכל לשון. כלומר תמצא לפעמים שהתורה משתמשת בנרדפים שיש להמלה כוונה על ל' אחר שבמקרא ואפי' כן דברה בלשון זה וכן בל' המשנה וכמו והאיש משתאה לה והוא מל' שאיה כמו תשאה שממה וא''כ פי' משתאה משתומם הוא והיא ג''כ לשון מקרא שמו שמים והדומה לו והיה לו לכתוב גם כאן והאיש משתומם אלא שדברה בכל לשון שהכוונה אחת היא וכן בל' המשנה תמצא כן כל גרב וכו' בפ' עשירי דתרומות ופירושי אבית והיה לו לומר כל חבית. וכן כאן ואם צודה ופירושו אורב והיה לו לומר ואם אורב להם אלא שדברו בכל ל' שהכוונה אחת היא:
יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְהָעִיד עֲלֵיהֶן כָּךְ מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עֲלֵיהֶן לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַייְמוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ. עַל קְרִיאָתָן אַתְּ מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין אַתְּ מְחַלֵּל הַשַּׁבָּת לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַייְמוּ.
Traduction
Est-ce à dire (69)Torath Cohanim, à ce verset. qu’aussi bien que les envoyés peuvent transgresser le repos shabatique pour attester la vue de la nouvelle lune, ils peuvent aussi le transgresser pour annoncer que les fêtes sont maintenues à la même date? -Non, car il est dit (Lv 23, 4): que vous nommerez; pour les nommer (par l’attestation de la vue), on peut profaner le Shabat, mais non pour faire savoir que rien n’est changé.
Pnei Moshe non traduit
יכול כשם שמחללין וכו'. ברייתא היא בת''כ פ' אמור והבאתי לעיל בהל' ד':
אָמַר רַב חוּנָא. מָאן תַּנָּא מַפְרִיחֵי יוֹנִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. יוֹצָא הִיא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁלְזָהָב. וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים פְּסוּלִים מִן הָעֵדוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כָּל הַהִיא דְסַנְהֶדְרִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מָהוּ דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵידוּת מָמוֹן. מַה בָא לְהָעִיד. כְּשֵׁם שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן כָּךְ הוּא פָּסוּל מֵעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וְעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ כְּעֵידֵי נְפָשׁוֹת אִינּוּן. וְהָא תַנֵּי. זֶה הַכְּלָל. כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין לָהּ. מָאן תַּנִּיתָהּ. רַבָּנִן. רַבָּנִן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מוֹדֵיי לֵיהּ פְלִיגִין עֲלוֹיי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. כּולְּהוֹן דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אַתְייָן אִילֵּין פּלוּגְווָתָה כְאִילֵּין פּלוּגְווָתָה. דְּתַנֵּי. עֵד זוֹמֵם פָּסוּל מִכָּל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת 9b נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת מָמוֹן. עַל הַמָּמוֹן נֶחֱשַׁד וּמִמָּמוֹן נִפְסָל. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַבָּנִן וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
R. Houna dit: celui qui a enseigné que les gens s’adonnant au vol des pigeons sont récusés comme témoins en justice, professe l’avis de R. Eliézer, puisqu’il est dit ailleurs (61)(Eduyot 2, 7). que l’on exposa devant R. aqiba deux avis énoncés au nom de R. Eliézer, savoir: 1° Qu’une femme peut sortir le samedi en portant comme ornement de front l’image en or (62)(Shabat 6, 1). de la ville sainte; 2° ceux qui s’adonnent au vol des pigeons sont impropres à témoigner. Est-ce à dire, demanda R. Mena devant R. Yossa, que toute la Mishna du traité Sanhedrin (énonçant le même sujet) est conforme à R. Eliézer seul? -Non, elle est d’accord aussi avec les autres sages. D’où vient que la Mishna de Sanhedrin exprime l’avis de tous, et non celle d’ici? -C’est qu’ici, répond R. Yossa, elle exprime l’avis de R. Eliézer seul, parce qu’en dehors du témoignage dont il parle (se référant aux questions capitales), il allait de soi que les personnes en question sont impropres à témoigner dans les affaires d’argent, en raison de la défiance qu’elles inspirent; il vient donc dire qu’à l’instar de l’inaptitude de ces gens à témoigner pour affaires d’argent, elles sont aussi impropres à ester dans des questions capitales, et l’on place sur le même rang le témoignage au sujet de la néoménie. Mais n’a-t-on pas enseigné à la fin de notre Mishna: ''En règle générale, pour tout témoignage auquel on ne reçoit pas celui d’une femme, on ne reçoit pas non plus le leur ?'' Or, en disant que si par analogie celui d’une femme serait admissible, le leur le serait aussi, on exprimerait forcément l’avis des autres sages, et il en résulterait que, dans la même Mishna, les rabbins (63)Selon eux, toutefois, les gens sujets au soupçon pour l'argent ne le sont pas pour une question capitale, et vu sa gravité ils ne mentiraient pas à ce sujet. adoptent l’avis de R. Eliézer, puis le contestent? Aussi, dit R. Yossa au nom de R. Houna, l’enseignement complet est conforme à l’avis de R. Eliézer (même à la fin); seulement, leur discussion (entre R. Eliézer et les autres sages) est conforme à la discussion suivante, car il a été enseigné (64)Tossefta au Makot 1, fin.: Un témoin convaincu de faux sera déclaré impropre à n’importe quel témoignage légal (sans admettre que, pour une question capitale, il ne mentirait pas); tel est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit (65)B., Sanhedrin 27a.: ce n’est vrai toutefois que lorsqu’il a été reconnu faux témoin dans une question capitale; mais si ce faux a été émis pour un témoignage concernant de l’argent, il sera seulement soupçonné impropre pour ce dernier genre de sujet. Donc, cet avis de R. Yossé est analogue à celui des sages d’ici, et le préopinant R. Meir s’est conformé à l’avis de R. Eliézer (qu’en cas d’inaptitude elle se réfère à tout).
Pnei Moshe non traduit
מאן תנא מפריחי יונים. פסולין לעדות:
ר' אליעזר דתנינן תמן. בפ''ב דעדיות ג' דברים אמרו לפני ר' עקיבא שנים משום רבי אליעזר ואחד משום ר' יהושע שנים משום רבי אליעזר יוצא' היא האשה וכו' ומפריחי יונים פסולין לעדות ומתני' דהכא כר''א היא:
כל ההיא דסנהדרין כר''א. אם מתני' דתנינן בפ''ג דסנהדרין אלו הן הפסולין וכו' ג''כ כר''א היא ולא כרבנן דקתני נמי התם מפריחי יונים:
א''ל. לא היא אלא מתני' דהתם כדברי הכל מתנינן לה וכדמפרש ואזיל:
מהו ד''ה. ומאי שנא דמתני' דהכא מוקמינן כר''א דוקא' ומתני' דסנהדרין כד''ה:
הכא. בר''ה אמר ר' יוסה היינו טעמא דמוקמינן כר''א דוקא משום דכל עדות שהעידו בעדיות משום ר''א בענין זה בעדות נפשות מיירי כדמסיק ואזיל:
יודעין אנו שהוא פסול מעדות ממון. בלאו האי עדות שאמרו משום רבי אליעזר היינו יודעין שפסול הוא מעדות ממון הואיל דחשוד על ממין הוא:
מאי בא להעיד האי עדות משום רבי אליעזר מה בא להוסיף ולהעיד אלא לאשמועינן דכשם שהוא פסול עדות ממון כך פסול אף לעדות נפשות דלא תימא נפשות חמירא ליה ולא חשדינן ליה קמ''ל והשתא עדות החדש כדין עדות נפשות הוא דלאו לעדות ממון קא מסהדי והלכך מוקמינן למתני' דהכא כרבי אליעזר דסבירא ליה פסול הוא לכל עדות שבעולם אבל התם בסנהדרין בעדות ממון מיירי דברי הכל הוא דפסול:
והא תני. הכא בסיפא זה הכלל כל עדות וכו' דמשמע אבל עדות שהאשה כשירה לה וכדפרישית במתני' אף הן כשרין לה ומאן תניתה הך סיפא רבנן היא דאלו לר''א פסולין הן לשאר עדיות וכמו מפריחי יונים דקתני ברישא ומוקמת לה כרבי אליעזר דאפי' בעדות דלאו ממון פסול הוא והשתא קשיא רבנן כר''א מודיי ליה פליגין עלוי וכלומר דודאי לא מצית אמרת דרבנן מודו לר''א דאף בעדות דלאו ממון מיפסל דהא רישא כר''א מוקמת לה וש''מ דרבנן פליגין עליה וסברי דלא מיפסל אלא לעדות ממון וא''כ תו לא מצינו לאוקי סיפא דמתני' כרבנן דרישא כר''א וסיפא כרבנן בתמיה ועוד דלרבנן דפליגי אדר''א לא מצינו לאוקמי הסיפא כוותייהו כלל דהיכי קתני זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה וכו' הא איכא עדות נפשות שאין האשה כשירה לה והן כשרין לה דהא את אמרת דרבנן לא פסלי להו אלא בעדות ממון דוקא ולא בעדות נפשות ומשום דחמירא להו ולא משקרי:
ר' יונה בשם רב הונא. קאמר דלא צריכית לאוקמה להסיפא כרבנן אלא כולהן בין הרישא ובין הסיפא דמתני' דרבי אליעזר היא דמודה רבי אליעזר דפסולי עדות מדרבנן אלו כשרין הן לעדיות אלו שהאשה כשרה לה כגון להעיד על אשה שמת בעלה וכו' ולא הוסיף בעדות משום ר''א במפריחי יונים וכיוצא בהן אלא בעדות דלאו ממון וכי הא דהכא בעדות החדש שגם האשה אינה כשרה לה:
אתיין אילין פלוגוותא. דר''א ורבנן. כאילין פליגוותא דר''מ ור' יוסי דלקמיה:
דתני. בתוספתא דמכות סוף פ''ק:
עד זומם פסול בכל עדות שבתורה. אפילו לא הוזם אלא בעדות ממון פסול הוא אף לעדות נפשות ולא אמרינן דאפשר נפשות חמירא ליה ולא אתי למישקר דברי ר''מ:
וממון נפסל. בלבד דס''ל לר' יוסי דנפשות חמירא ליה ולא מיפסל וזהו כרבנן דר''א ודר''מ כר''א דפסול אף בעדות דלאו ממון הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source